זהו הארמון הפרטי הגדול ביותר בקטניה. עבודתו של איגנציו ביסקארי, אוהב ארכיאולוגיה, ספרות ואמנות שמימן כמה חפירות ובנה מוזיאון ארכיאולוגי פה (שרוב חומריו נמצאים בטירת אורסינו בקטניה). הארמון שייך למשפחת פטרנו קסטלו (Paternò Castello), הנסיכים של בhסקארי.
הצד הדרומי מקושט עם דקורציה עשירה של דמויות, עיטורים, עלי גפן ופוטי, שממסגרים את החלונות של המרפסת הגדולה.
המרפסות המרשימות שעוצבו בכדי לחלוש על הנוף של המפרץ, "נושלו" מתפקידן בידי הרשויות במאה ה-19, כשנבנתה מסילת רכבת מוגבהת שמסתירה את הנוף.
עמוק בתוך החדרים הללו, שמחברים ביניהם סדרה של סלונים, נמצא חדר שהוא אחד הידועים ביותר בסיציליה. "גלריית הציפורים" מקושטת במראות שקועות צבועות בירוק ונציאני. הרצפות, עכשיו קצת דהויות וסדוקות, צבועות בלבן וצהוב ומרוצפות באריחי טרה-קוטה מהמאה ה-18. מה שמעניק לגלריה את התהילה האינסופית שלה הם הציפורים שמאכלסות כל חלל אפשרי. כלובי הציפורים הלא סבירים הללו נבנו, לבקשתו של בעל הבית Ignazio Paterno Castello, על ידי אמנים מקומיים אנונימיים שככל הנראה קיבלו עותק של ספרו של George Louis Leclerc de Buffon, שנקרא Natural History ונתבקשו להעתיק ממנו.
המשימה בוצעה בהתלהבות ונאיביות: סנוניות אוחזות בסלי פרי בציפורניים, עיטים מתנדנדים על ענפיהם של עצי תות, ינשופים תוהים תלויים עם סרטים צבעוניים, שעליהם רשומים שמותיהם בלטינית.
כאשר גתה ביקר בארמון ב-1787, המסגרות שמקשטות את הנישות עם המראות, היו לבטח עמוסות בעוד ציפורים מפורצלן, תלת מימדיות, מהמפעל הפופולרי במייסן. ה"יצורים" הסינים הללו נמכרו או נגנבו או שפשוט נשברו בזמן פלישת בנות הברית. הצער שבאובדנם מעצים איכשהו את הגדולה הכללית של החדר.
מבין ארמונות האצילים הפרטיים שפתוחים לביקורים בסיציליה – זהו המרשים ביותר וכנראה שהכי כייפי.
סיורים מאורגנים בארמון מתקיימים כל הזמן אבל את מועדם קובעים כל שבוע ולכן מומלץ לברר ולהזמין מקומות במייל visit@palazzobiscari.it או בווטסאפ 39-340-910-3618+. הסיורים מתקיימים בשפות אנגלית, צרפתית ואיטלקית.
בארמון נערכים אף קונצרטים.