בזיליקת סָ‏נטָ‏ה קרוֹ‏צֶ‏'ה (Basilica di Santa Croce di Firenze)

כנסייה פרנציסקנית מהמאה ה-13 עם חזית מקושטת בפסים בסגנון פלורנטיני קלאסי.

בזיליקת סנטה קרוצ'ה, פירנצה; By Rhododendrites, CC BY-SA 4.0

את החזית תיכנן האדריכל היהודי ניקולו מטס (Nicolò Matas) מאנקונה, ששילב בה סמל מגן דוד בולט. מכיוון שהיה יהודי הוא לא נקבר בתוך הבזיליקה אלא בכניסה הראשית לכנסייה (במדרגות הרחבות שפונות לפיאצה), מתחת ללוח הזיכרון הקבוע ברצפה.

בכנסייה קבורים רבים ומפורסמים מבין אזרחי פירנצה הידועים כמו מיכאנג'לו, גליליאו, גיברטי, ההוגה והמחזאי מקיאוולי והמלחין רוסיני.

הכנסייה מעוצבת בסגנון הבזיליקה: טורי עמודים לאורך הספינה המרכזית. צורת העמודים מתומנת: הם עשויים גושי אבן מסותתים והם ניצבים על בסיסים מוצקים וגבוהים יחסית מן הרצפה. העמודים תומכים במערכת קשתות מחודדות בסגנון גותי. מעל הספינה המרכזית תקרה מעץ.

בכנסייה שמורים אוצרות אמנות רבים. מרשימים במיוחד הם ציורי הקיר בסגנון הפרוטו-רנסאנס (Trecento – התקופה מסוף המאה ה-13 המציינת את ההתפתחויות שהביאו לסגנון הרנסאנס): קפלות קסטלאני (Castellani), ברונצ׳לי (Baroncelli), מדיצ'י (Medici) ורינוצ'יני (Rinuccini) כולן מעוטרות להפליא, אולם הדובדבן שבקצפת הן ללא ספק קפלות פרוצי (Peruzzi) ובארדי (Bardi), שבשתיהן נמצאים ציורי קיר ממכחולו של ג'וטו די בונדונה מהמאה ה-14.

דלת מהמעבר הדרומי מובילה אל קפלת פאצי (Cappella dei Pazzi) של ברונלסקי, אחד מהמבנים המינימליסטים והמשפיעים ביותר של הרנסנס הפלורנטיני, שיר הלל מושלם לתקופה שבה לשלמות הגיאומטרית הייתה משמעות רוחנית.

בקפלה הגדולה ביותר של המזבח המרכזי נמצאת סדרת ציורי הקיר של אניולו גאדי (Agnolo Gaddi) בנושא "סיפורי הצלב האמיתי" ( The Triumph of the Cross).

אניולו גאדי הוא בנו של תדיאו גאדי שהיה תלמידו של ג'וטו אך בציורים של אניולו אין שום מהפכה בתולדות הציור הג'וטסקי – אותם מבנים, אותם אהלים, תאור מסוגנן של סלעים, קרח וצמחיה חסרה.

אחת האפיזודות מתארת את הקיסר הרקליוס (Heraclius) חולם חלום שבו מופיע מלאך שאומר לו שינצח את קוזרוס (Chosroës) המלך הזזמי שגנב את הצלב האמיתי מבית המקדש. באמצעות הצלב חשב להיות שליט העולם.

חלום הרקליוס של אניולו גאדי בכנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה

אפיזודה נוספת – מציאת הצלב האמיתי ע"י המלכה הלנה, אמו של קונסטנטינוס. כאן מתואר נוף סכמתי (שימו לב לעצים) למרות שיש בו אפיזודות כמו ערמות החציר ובתים.

מציאת הצלב האמיתי ע"י המלכה הלנה, אניולו גאדי, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה

אפיזודה נוספת היא "הרקליוס נכנס לירושלים עם הצלב האמיתי" – אחרי שהרקליוס ניצח את קוזרוס, שראשו נכרת, הוא נוסע עם הצלב חזרה לירושלים. אבל השער נסגר כי הוא מופיע על סוסו. השער נפתח כי פשט נעליו מרגליו ומופיע כאיש עני וצנוע. הנוף מסוגנן והתאור נוקשה למדי. סצנה המונית עם ניסיון לאינדיבידואליות לא מוצלח.

"הרקליוס נכנס לירושלים עם הצלב", כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה

קאפלת פאצ'י (Pazzi) 

משפחת פאצי הייתה משפחת אצילים מפירנצה שעושרה בא לה מעסקי בנקאות. אחרי סכסוך עם משפחת מדיצ'י סולקה מפירנצה. היוזמה לבניית הקפלה יצאה מאנדריאה דיי פאצ'י. בשנת 1429 נחתם הסכם בינו ובין ראשי כנסיית סנטה קרוצ'ה לבנייתו מחדש של בית ההתכנסות לכמרים שהיה אמור לשמש גם כקפלת קבורה של המשפחה. הקפלה ממוקמת בקלויסטר (חצר הפנימית) של כנסיית סנט קרוצ'ה. היא תוכננה ע"י ברונולוסקי ב-1430.

מבט על קפלה פאצ'י מהקלויסטר של כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה; By Gryffindor, CC BY-SA 3.0

חזית הקפלה מורכבת מ-6 עמודים התומכים בקמרון חבית. מעליהם נמצא כרכוב בעל מוטיבים קלאסיים ומעליו אפריז מחורץ ובו לוחות מלבניים וציורים דקורטיביים.

הפרופורציות של הקפלה נכונות והוא נראה הרמוני. יש פה חזרה של הרנסנס לבניה ולאדריכלות הרומית.

בפנים מבנה הקפלה מלבני.  חלקו המרכזי של הבניין מקורה בכיפת עגולה ואילו 2 החלקים המלבניים שמ-2 צידי הריבוע המרכזי מקורים בקמרון חבית.

הבניין מחולק לשלוש קומות.

יש פה שימוש באבן אפורה כשהצבע הלבן של הקירות מנוגד לה.

קפלת פאצ'י, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה

התבליטים של הקרמיקה הצבעונית משובצים במדליונים באפריז, בקירות וב-4 מדליונים מתחת לכיפה. הפסל לוקה דלה רוביה מעצב המדליונים הללו, תיאר בהם את 4 כותבי הבשורות – מתיאוס (פני אדם), לוקאס (שור), מרקוס (אריה) ויוחנן (נשר). סולם הצבעים בתבליטי הקרמיקה מצומצם מאוד וכולל צהוב, לבן ירוק ושחור על רקע כחול.

קפלת פאצ'י, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה

כיפת האטריום מחופה בצלחות קרמיקה בצבעי צהוב, ירוק, כחול ולבן. הפתחים שדל האטריום מתאימים לחלונות שבקיר הקפלה.

הכיפה של האטריום בכנסיית סנטה קרוצ'ה בפירנצה; By Mattana, CC BY-SA 3.0

קפלה בארונצ'לי (Baroncelli), תדיאו גאדי, סצינות מחיי מריה

קפלת בארונצ'לי נוספה לקצה הדרומי של בית הרוחב של הכנסייה במאה הארבע עשרה. בניית הקפלה החלה בפברואר 1328 והתורמים היו חמישה מבני משפחת בארונצ'לי. עיטור הקפלה בוצע על ידי תדיאו גאדי בין השנים 1328 ו-1333. הקפלה מקדשת את הבשורה לבתולה ולכן התוכנית הציורית מוקדשת לסצנות מחיי הבתולה.

כמה סצנות ממחזור הציורים:

"הפגישה בשער הזהב" – פגישתם של יואכים ואנה לאחר בשורת התעברותה של אנה. יש פה אחיזה הדדית – מאוד מאופק. הדמויות המשניות גם הן מאופקות בהבעת רגשותיהן. הרקע האדריכלי – חומות של עיר, שמאחוריהן מבנים של עיר איטלקית טיפוסית מתקופתו של גאדי, כולל קתדרלה גדולה.

פגישת אנה ויואכים, מחזור חיי מריה, קפלת בארונצ'לי, תדיאו גאדי, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה; By MenkinAlRire, CC BY-SA 4.0

"הצגתה של מריה בבית המקדש" – בהיות מריה בת שלוש הובאה לבית המקדש בידי הוריה. תיאור החלל מרשים ביותר. תדיאו מייחד מקום נכבד לתיאור החזית של "בית המקדש". הווירטואוזיות שלו בתיאור המבנה האדריכלי המושתת על מבניות פרספקטיבית משכנעת ומיקומן של הדמויות "בתוכו" הקנתה לפרסקו שיצר פרסום רב בעולם האמנות, ואמנים רבים שאבו ממנו השראה. יחסי הגודל בין הדמויות מוזר. הדמויות שאובות מציורי ג'וטו. נסיון לפתח רקע ארכיטקטוני בצורה שאפתנית יותר.

"הבשורה לרועים" – מלאך האלוהים הנגלה אל הרועים מרחף בתוך ענן זוהר, אורו השמיימי שפוך על הגבעות ועל אחד העצים בראש הגבעה. ברור לנו כי הזמן המתואר הוא הלילה. האור הטבעי המאיר את הרועים את הגבעה ואת העצים, מעניק להם חזות בעלת נפח, כאילו היו יישויות ממשיות. הוא יצר את האשליה שהאור זורח מאחורי הקיר שעליו מצויר הפרסקו ובכך העניק את מימד הקדושה לציור: האור הזורח ממנו נראה כאמור על טבעי ושמיימי.

"הבשורה לרועים", קפלת בארונצ'לי, תדיאו גאדי, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה; By Sailko, CC BY 3.0,

"גרוש יואכים מבית המקדש" – חלל של כנסייה עם עמודים דקיקים — מודל של כנסיה. פרספטיבה מרשימה אם כי לא נכונה.

"גרוש יואכים מבית המקדש", קפלת בארונצ'לי, תדיאו גאדי, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה

"הטקס שלפני נשואי הבתולה" – החתנים מאוכזבים. שוברים את ענפיהם. תאורי דמויות מסיביות תלת מימדיות – ישירות מג'וטו.

"הטקס לפני נישואי הבתולה", קפלת בארונצ'לי, תדיאו גאדי, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה; By Sailko, CC BY 3.0

חדר האוכל של הנזירים – Refectory

כאן נמצא ציור הקיר שת תדיאו גאדי המצייר את עץ החיים, שצמח בגן עדן ומזוהה באמונה הנוצרית עם העץ שממנו נעשה הצלב שעליו נצלב ישו.

בחלק התחתון של הציור דמויות נוספות על הדמויות המסרותיות המשתתפות בצליבה. בצד השמאלי מריה המתאבלת והנשים הסועדות אותה בסבלה. מימין דמויות של קדושים נוצרים. הקדוש פרנצ'סקו כורע ברך במרכז חלקו התחתון של הציור, למרגלות הצלב.

בחלק העליון תיאור ישו על הצלב. הצלב הורחב לממדים של עץ מסוגנן בעל שני-עשר "ענפים" בצורת מגילות, המסתיימים במדליונים עגולים, שבהם דמויות ארבעת האוונגליסטים ודמויות של נביאים מן התנ"ך.

שימו לב לסצינה השמאלית העליונה (שלא נראית בתמונה למטה) – מוצגת בה דמות אדם בנוף פתוח, העוטה בגד נזירים, כורע ברך ופורש ידיו אל עבר המלאך מכונף הנגלה לו בשמים. בנוסף יש פה את סצנת הקדוש פרנצ'סקו המקבל את חותמי הפצעים של ישו (מופיעה לצידי עץ החיים).

"עץ החיים", תדיאו גאדי, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה

קפלה בארדי – ג'וטו

משפחת בארדי (Bardi) הייתה אחת ממשפחות הבנקאים הגדולים של פירנצה במאה ה-14. הקפלה שהייתה שייכת לה, שוכנת לצדו הימני של המזבח הראשי של הכנסייה. הקפלה מקושטת בציורי קיר של ג'וטו.

במחזור ציורי הקפלה שש סצינות סיפוריות – 3 על הקיר השמאלי ו-3 על הימני.

"חותמי הפצעים של הקדוש פרנצ'סקו" – מבוסס על סיפור חייו של פרנצ'סקו. שנתיים לפני מותו יצא להתבודדות ותהתייחדות על פסגת הר בטוסקנה. אחד מחבירו הנזירים ליווה אותו. פרנצסקו ביקש מחברו להביא לפניו את ספרי הבשורה ולפתחם באקראי. בעודו שקוע בקריאה, נגלה אליו בחזון אדם בדמות שרף בעל 65 כנפיים, זרועותיו פשוטות לצדדים ורגליו צמודות – בצורת צלב. בעודו מהרהר הועפו על גופו חותמי הפצעים של ישו.

הקדוש כשהוא כורע ברך, ידיו פרושות והוא מקבל את חותמי הצליבה אל גופו, כשבשמיים מופעי השרף.

הסטיגמטה של פרנציסקוס הקדוש, קפלה בארדי, ג'וטו, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה

"הלוויתו של הקדוש פרנציסקוס" – מצב הפרסקו גרוע. במרכזו הוצמד לקיר קבר, שהוסר ממקומו רק מאוחר יותר והסרתו גרמה לחשיפת איזורי טיח גדולים על פני הקיר, ולפיכך נעלם מהם ציור הפסקו. הקדוש פרנציסקוס מתואר כשוכב על ערש הדווי והנזירים המקיפים אותו מתאבלים עליו. הם מנשקים את רגליו ואת ידיו ממעל עולים מלאכים ונושאים עמם השמיימה את נשמתו של הקדוש, בתוך הילה.

"הלוויתו של הקדוש פרנציסקוס", קפלה בארדי, ג'וטו, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה

הקבר של מיכלאנג'לו שעיצב ג'ורג'ו וזארי

הקבר של מיכלאנג'לו, ג'ורג'ו וזארי, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה

קבר ליאונרדו ברוני (Leonardo Bruni) שעיצב ברנארדו רוסלינו

ליאונרדו ברוני היה הומניסט ומדינאי שהחזיק בעמדות מפתח פוליטיות ותרבותיות בפירנצה. הוא נודע בזכות ספרו "ההיסטוריה של אנשי פירנצה". בהלוויה הולבש הנפטר שמלת משי ארוכה, עותק של ספרו בידיו ולראשו – זר עלי דפנה. ככה עוצבה מצבת הקבר. מעל פסלו נמצאת קשת ניצחון המתנוססת מעל שני עמודים מחורצים בעלי כותרות קורינתיות. בלונטה – האיזור שמתחת לקשת – מתוארים מריה וישו ומשני צדיהם מלאכים בתנוחה של תפילה. מעל הקשת נראים פוטי קלסיים המחזיקים בסמל המשפחה הנתון בתוך זר ענק, שממנו נמשכים לצדדים זרים שזורים הקושרים אותו עם הקשת. למצבת הקבר בסיס מקושט בזרי פרחים, פוטי וראש של אריה. מיטת המוות מכוסה בד ברוקד עשיר, נסמכת על שני נשרים קלסיים. מיטת הנפטר נצבת על סרקופג שבחזיתו שתי ויקטוריות מעופפות האוחזות בלוח ועליו כתובת. דיוקנו של ברוני נעשה על פי מסכת המוות שלו. פניו של ברוני פונות מעט כלפי הצופה בדומה לצלם הנפטר בקברים רומיים.

קבר קרלו ברוני, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה; By Peaceray, CC BY-SA 4.0

קבר קרלו מרסופיני – בעיצוב דזיריו דה סטיניאנו

ממול לקבר של ברוני עומדת מצבת הקבר של מרסופיני, הומניסט שחיבר את נוסח הכתובת לזכרו של ברוני. האמן חזר ביצירתו על המרכיבים הבסיסיים במצבתו של ברוני: קשת נצחון התוחמת את מרכיביו הפיסוליים של הקבר, צלם הנפטר המונח על סרקופג ופניו אל הצופה, לונטה שבה מוצגים מריה וישו ומשני צידיהם מלאכים מתפללים. המצבה ניצבת על בסיס מקושט ומוכתרת בזרי צמחים ארוכים המשתלשלים בראשה. המצבה הוקמה אחרי 9 שנים לפטירתו של ברוני וניכרים ההבדלים בין 2 המצבות. שימו לב לתיאור של מריה כאן מתוארת מריה ברגעים של אינטימיות קסומה. הדמויות של מריה וישו אינן ממוסגרות כפי שהן בתבליט של ברוני – שמלתה של מריה גולשת מעבר למסגרת כמו גם ההילות שלה. נוסף לכך, 2 הפוטי הצעירים שהציב על בסיס המצבה משני צידי הסרקופג אינן תחומות בתוך המסגרת של קשת הנצחון. הם עומדים בקדמת העמודים המחורצים כמעט בתוך חלל הכנסייה.

קבר קרלו מרסופיני, כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה; By Gryffindor, CC BY-SA 3.0

קניית כרטיסים  – כאן