מאז 1738 נקברו פה תושבי חוץ שאינם קתוליים.
הקבורה נערכה בלילה כדי למנוע תגובות עוינות מהאספסוף וכדי להבטיח את הביטחון של האבלים.
היום, בית הקברות הוא גן סודי אמיתי, גן עדן רומנטי של גרדיניות, ורדים, פרימולות, שיחי הדס והרדופים.
הברושים הגבוהים, המפוזרים בין הקברים (העתיק ביותר הוא משנת 1738), תורמים לאווירה הפואטית ומתאימים לקברים של המשוררים הדגולים ג'ון קיטס (Keats) שמת ב-1821 ושל פרסי בייש שלי (Shelley) שמת ב-1822. .
גם כמה איטלקים קבורים פה: הוגה הדעות אנטוניו גראמשי, ארתורו לבריולה (פעיל פוליטי), הפיזיקאי היהודי ברונו פונטקורבו (שאפרו נקבר פה ב-1993) והסופר המילנזי הגדול קרלו אמיליו גאדה.