לוע הר הגעש קרפלה, בקוטר 10 ק"מ, ממוקם לאורך סדק באורך 90 ק"מ בצפון איסלנד, לא רחוק מאגם מיוואטן. הר הגעש מתנשא לגובה מרשים של 818 מטר ועומק הקלדרה שלו הוא 2 ק"מ. זהו אחד מהרי הגעש הפעילים והמסוכנים ביותר באיסלנד.
הר הגעש התפרץ תשע פעמים בין 1974 ל-1984 בארוע דרמטי שנקרא "שריפות קרפלה". בהתפרצות האחרונה לא היו נפגעים בנפש, אך היא גרמה לנזקים והשפיעה רבות על חיי התושבים, על התשתיות, התעשייה והתיירות באזור.
בסך הכל מתועדות 29 התפרצויות בהיסטוריה שלו כשההתפרצות הזכורה והמפורסמת ביותר שלו התרחשה בין השנים 1724-1729 – אירוע המוכר בהיסטוריה האיסלנדית בשם "שריפות מיבטאן" (Mývatn Fires).
הצד המערבי של קרפלה הוא אזור גיאותרמי פעיל, עשיר בפומרלות (פתח המשחרר לחץ של קיטור) ומעיינות בוץ מבעבעים. זה גם המקום שבו תמצאו את הפסגה הססגונית ליירניוקור – הר געש פעיל בגובה 525 מטר מוקף ב"סירי" בוץ ובפומרלות, ומכאן פירוש שמו – "פסגת בוץ".
שדה הלבה ליירניוקור שמסביב הוא מראה מרשים לעין. השטח השחור, הסלעי ומבשר הרעות למראה הוא עדות לאנרגיה הוולקנית הגולמית של כדור הארץ.
בצד הצפון מערבי של קלדרת קרפלה נמצא "ויטי" (Viti), מכתש שנוצר מהתפרצות, בקוטר 300 מטר, ובתוכו אגם ירוק. השם "ויטי", שפירושו גיהנום, מגיע מהאמונה העתיקה שהגיהנום נמצא מתחת להרי געש.
מאזור החניה של קרפלה הולכים בערך 20 דקות לשפת ה"ויטי". שביל מסומן ללוע הר הגעש מנחה את המבקרים דרך פתחי גופרית וסלעים שעדיין חמים למגע מ"שריפות קרפלה", התפרצות שנמשכה לאורך זמן מ-1977 עד 1984.
באזור נמצאת גם תחנת כח גיאותרמית (לייצור חשמל), שכמעט הושמדה בהתפרצות האחרונה שהייתה פה. התחנה מייצרת כוח ע"י סחיטת קיטור תת קרקעי. בדרך תראו הצינורות שמזרימים את מי המעיינות החמים אל היישובים שסביב האגם.