הקתדרלה של אורבייטו (Duomo di Orvieto)

אחת הקתדרלות היפות ביותר באיטליה. אם אתם צריכים לבחור לבקר בקתדרלה אחת בלבד – זו צריכה להיות הבחירה!

הקתדרלה של אורבייטו
By Depositphoto

הקתדרלה היא דוגמא נהדרת של ארכיטקטורה גותית-רומנסקית באיטליה.

היא נבנתה בין 1290 ל-1600 מסלע וולקני על ידי טובי האמנים והארכיטקטים מכל רחבי איטליה.

הקתדרלה של אורבייטו, אומבריה
By Depositphotos

החזית ראויה להערצה, בנויה בסגנון גותי איטלקי ומתבטאת בפסים של אבן השיש טרוורטין בלבן ואפור לסירוגין וגם בעושר של העיטורים, הפסלים הנמצאים בגובה, הפסיפסים והשיש בחלק התחתון.

הקתדרלה נבנתה (כמו כל הקתדרלות הגותיות הגדולות של איטליה) במשך מספר עשורים, או אפילו מאות.

המקומיים השתמשו בקתדרלה גם כשהיא הייתה בתהליכי בנייה: המיסה הראשונה נערכה כאן בשנת 1297, שבע שנים בלבד לאחר שהאפיפיור ניקולאס הרביעי הניח את אבן הפינה לכנסייה; אולם חזית המבנה, שמתהדרת במשחק גיאומטרי של משולשים, מרובעים ועיגולים, עם הפסיפסים המוזהבים והצריחים המקושטים, לא הושלמה למעשה עד לשנת 1380, בעוד שפנים הכנסייה המרהיב היה עדיין בתהליכי עבודה עד לתחילת המאה ה-17. למעשה, אם מתעקשים ניתן אפילו להגיד שהקתדרלה לא הושלמה כליל עד לשנת 1970, שבה נקבעו במקומם שלושה סטים של דלתות ברונזה מעשה ידיו של הפסל הסיציליאני אמיליו גרקו, שהחליפו את דלתות העץ הזמניות ששימשו את הכנסייה מאז המאה ה-14.

הדבר הראשון שבו מבחינים בקתדרלה הוא קנה המידה השמימי שלה; הדבר השני הוא האנושיות של הפרטים שבה. נראה שהחזית עוצבה במיוחד כדי להדהים ולסנוור וכדאי לעלות במדרגות ולהתבונן בארבעת לוחות תבליטי השיש שמעטרים את שלוש הדלתות. כאן ישנה סדרה של אירועים מהברית הישנה והחדשה שנמנים על הפסלים הגותיים המעולים ביותר בכל איטליה. התבליטים הגבוהים קשים לצפייה ללא עזרת משקפת או עדשת זום, אבל למרבה השמחה חלק מהתבליטים הטובים ביותר נמצאים בחלק התחתון דווקא. ביצירה "בריאת הדגים, הציפורים והצמחים", הפסל והאדריכל לורנצו מאיטאני הצליח להעביר באופן מדהים באמצעות השיש את התחושה של הדגים השוחים ממש מתחת לפני השטח של נחל הזורם במהירות.

פנים הכנסייה מדהים בגודלו; האור הרך והמבהיק שפורץ דרך החלונות, והפשטות של הספינה היחידה שמחולקת על ידי עמודים נושאי קשתות – יותר בסגנון רומנסקי מאשר סגנון גותי, ויותר סגנון כנסייתי מוקדם מאשר הפאר וההדר של הכנסיות הקתוליות – הופכים את הקתדרלה לאחת הקתדרלות השלוות והרוחניות באיטליה כולה.

פנים קתדרלת אורבייטו
By Heinz Bunse, CC BY-SA 2.0, flicker

אחת האטרקציות בתוך הכנסייה הוא העוגב הגדול (5,585 קנים) שעוצב במאה ה-15 ושופץ ב-1913 וב-1975.

העוגב הגדול שבקתדרלה של אורבייטו, אומבריה
By Aviad2001, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=4813186

אולם ישנו אספקט אחד של הקתדרלה שמתהדר בעושר ובתיאטרליות מנקרת עיניים: ציורי הקיר של יום הדין בקפלה סן בריציו (Chapel of the Madonna di San Brizio), שצוירו בין השנים 1499 ו-1504. כאן השאיר הצייר לוקה סיניורלי עדות אמנותית שמרשימה ביכולותיה הטכניות ובאמירתה היצירתיות בדיוק כמו הקפלה הסיסטינית של מיכאלאנג'לו.

קפלה סן בריציו בקתדרלה של אורבייטו, אומבריה
By Renaud Camus, CC BY 2.0, flicker

בסצנות המתארות את משיח השקר (האנטיכריסטוס), את תחיית המתים ואת קריאת הניצולים, סיניורלי נותר קרוע בין הצורך התאולוגי להרשים ולחנך, ובין התשוקה להשוויץ ביכולותיו. בציור תחיית המתים ניתן לראות סוג של תחרות בניית שרירים בין הדמויות המוצגות, מתוך רצון האמן להראות לכל את יכולות הבנת האנטומיה שלו ואת שליטתו המוחלטת ברזי הפרספקטיבה. זוהי יצירת רנסנס מלאה בביטחון, שונה מאוד מהאדיקות הכנועה של החזית, אבל לא פחות מהנה.

את מחזור ציורי הקיר התחיל לצייר פרה אנג'ליקו (Fra Angelico), הנזיר שהחל להוסיף לסגנונו המתוק והעיצובי אלמנטים ריאליסטיים בתחילת המאה ה-15. הוא השלים שני חלקים של הכיפה בקפלה סן בריציו, לפני שהיה עליו לחזור לרומא. הוא אף החל לעבוד על "יום הדין האחרון", שהיה אמור למלא את הקאפלה תוך כדי שימוש נרחב בהזהבה, טכניקה המזכירה את הסגנון של הפסיפס הביזאנטי. חצי מאה מאוחר יותר לוקה סיניורלי (Signorelli) הגיע כדי לסיים את המשימה והוסיף נופך מיוחד של "העולם החדש".

בארבעת ציורי הקיר הגדולים תיאר לוקה את הטפותיו של האנטי-כריסטוס (ראש אויבי ישו), תחיית המתים (לאחר יום הדין), המבורכים והמקוללים.

בתמונת ההטפה של האנטי-כריסטוס  – השטן עומד לידו ולוחש לו דברי שקר. בפינה הימנית עליונה מתואר בית המקדש בירושלים שנבזז. לוקה הדמויות בצד שמאל של התמונה למטה הם דיוקן עצמי של לוקה ודיוקן של פרא אנג'ליקו.

בתמונת "תחיית המתים" רואים למעלה 2 מלאכים תוקעים בחצוצרה ומבשרים על הגעת יום הדין. למטה קמים לתחייה המתים.

בציור הקיר "המקוללים" נאבקים בני האדם בשדים ויצורי שאול. הם מענים את האנשים שהם תופסים. השדים צבועים בצבעים אפורים, סגולים וירוקים.

"המקוללים", לוקה סיניורלי, קפלה סן בריציו, הקתדרלה של אורבייטו, אומבריה https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=11265775

בתמונת "המבורכים", בחלק העליון, יושבים מלאכים על עננים ומנגנים על כלי נגינה. המבורכים עירומים, יפהפיים. הם מעריצים ומודים על מה שהם רואים ועל מעשיו הגדולים של האל.

גן העדן, לוקה סיניורלי, קפלה סן בריציו, הקתדרלה של אורבייטו, אומבריה https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=11265786

כרטיסים קונים בארמון סוליאנו (Soliano) הסמוך.

אם אתם מגיעים לכאן בחודשי הקיץ העמוסים מומלץ לאכול ארוחת צהריים מוקדמת ולבקר כאן בשעות הצהריים כשהמבקרים אחרים סועדים את ארוחתם.