הכנסייה הדומיניקנית סנטה מריה נובלה נבנתה בסגנון גותי-רנסאנסי. הבנייה החלה בשנת 1242, ובשנת 1470 עיצב לאון בטיסטה אלברטי חזית חדשה ומדהימה משיש לבן וירוק.
בתוך הכנסייה אוסף עשיר של יצירות אמנות מרשימות, שמבקרים רבים בפירנצה נוטים, שלא בצדק, לפסוח עליהן.
בין היצירות העיקריות ניתן למנות את "השילוש הקדוש" (Trinità) חמור הסבר של מזאצ'ו בספינה השמאלית של הכנסייה; הצלב המדהים של ג'וטו שתלוי מעל למעבר המרכזי; קפלת סטרוצי (Strozzi) שמכוסה כולה בציורי קיר; ציוריו של פיליפינו ליפי על קירות קפלת פיליפו סטרוצי; ומעגל ציורי הקיר של גירלנדיו מאחורי המזבח.
חזית הכנסייה
את הבקשה לעיצוב מחדש של חזית הכנסייה קיבל לאון אלברטי מג'ובאני רוצ'לאיי (Rucelllai), בן למשפחת סוחרי בדים עשירה מפירנצה. סמל המשפחה (מפרש מתבדר ברוח) מופיע בכמה אלמנטים קישוטיים בחזית.
חזית כנסיית סנטה מריה נובלה בפירנצה; depositphoto
אלברטי החליט להשאיר את ציפוי השיש שהיה קיים כבר בחלק מן החזית, ושכלל את הגומחות המחודדות ובהן ארונות הקבורה (בתחתית החזית), אך לעצב מחדש את חלקה העליון של הכנסייה.
אלברטי שאף לדבוק בעקרונותיו האדריכליים (כמו פרורפורציות ויופי) מבלי לפגוע ברוח הכללית של החלקים הקיימים כבר בחזית.
בחזית שולטת מערכת בלעדית של פרופורציות, המבוססת על 3 ריבועים – "המקדש" (נקרא כך כי מזכיר מקדש קלאסי עם גמלון, ארכיטרב ועמודים) בקומה העליונה ושני האגפים הצדדיים בקומה התחתונה.
מתחת לגמלון, באנטבלטורה של הקומה העליונה, חקוקה הכתובת המקדישה את הכנסייה לפטרון ג'ובאני רוצ'לאיי.
הגמלון והאנטבלטורה שמתחתיו עם הכתובת החקוקה עליה, חזית כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה; By Björn S., CC BY-SA 2.0
משני צידי ריבוע "המקדש" יש שני מלבנים שרוחבם שווה למחצית מרוחב הריבוע. משני צידיו נמצאות שתי מגילות היוצרות מעבר הרמוני אל קומת הביניים והקומה התחתונה.
קומת הביניים מחולקת ללוחות מרובעים, הממוסגרים מ-2 צידיהם בעמודים שעוטרו בסמלי משפחת רוצ'לאיי.
השער המרכזי נשען על עמודים מחורצים עם כותרת קלאסית נהדרת. הקשת בנוסח רומאי עתיק – עם קישוט של ביצה ורומח וקישוט דמוי חבל.
באבן הראשה מוטבע סמל משפחת רוצ'לאי בצורת גלים והמפרש מופיע על האנטבלטורה של הקומה התחתונה של החזית.
סמל משפחת רוצ'לאיי, מפרש מתבדר ברוח, חזית כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה; By Uromano, CC BY-SA 3.0
פנים הכנסייה
נתמקד בכמה מהיצירות החשובות ביותר בכנסייה, המסומנות במפה למטה.
מפת כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה; By Baldiri, CC BY-SA 3.0
הקפלה הספרדית (Capella degli Spagnoli) – ציורי קיר של אנדריאה דה פירנצה (Andrea da Firenze) – C במפה
אנדריאה דה פירנצה היה צייר איטלקי מתקופת הרנסנס המוקדם שפעל במאה ה-14. הקפלה הספרדית מעוטרת בסדרת ציור קיר שלו, העוסקים בנושאים תאולוגיים. המטרה בציורים הייתה להציג את תהילת האלוהים והכנסייה תוך הדגשה על תפקידה של הכנסייה כמתווכת בין האלוהים לאדם בהבאת הגאולה. המסדר הדומיניקני מוצג כגורם החשוב שמסייע לכנסייה במשימה זו.
הקפלה הספרדית, כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה; Depositphotos
"ניצחון הכנסייה"
ציור קיר גדול הנמצא בקשת שבקיר הימני של הקפלה. זוהי יצירה מפורטת המתארת את הניצחון הרוחני של הדוקטרינה הקתולית עם דמויות מהתנ"ך ומהנצרות המוקדמת.
יש פה הרבה פרטים נטורליסטיים כמו תיאור הקתדרלה של פירנצה, אצילים מנגנים, נשים רוקדות, תיאור אמין של כלבים ואף של הקדושים והדמויות הנוספות.
המאמינים מוצגים ככבשים בתחתית הציור. עליהם שומרים הנזירים הדומיניקנים, "כלבי האלוהים" בשחור-לבן.
הכופרים נמצאים בצדה הימני התחתון של התמונה – זהו העולם מחוץ לחומות הכנסייה. הכופרים ננזפים על ידי קדושים דומיניקנים והכלבים קורעים אותם לגזרים (הכלבים מסמלים את האינקוויזיציה הנמצאת באחריותו של המסדר הדומיניקני).
במרכז התחתון של התמונה מתואר האפיפיור אורבן ה-5, בתהליך ההכתרה, כשקרדינל ובישוף לימינו והקיסר צ'רלס ה-IV ומלך קפריסין משמאלו.
הכבשה לרגליו, מייצגת את העדר הנוצרי, נשמרת ע"י כלבים עם כתמים שחור-לבן והמון של פיגורות דתיות וכנסייתיות מתאספים לפני המלכים.
במישור מעל, מצד שמאל, מצוירת כנסייה גדולה (בעצם תיאור של הקתדרלה של פירנצה המייצגת בציור את הכנסייה על האדמה).
מעל קבוצת הכופרים מתוארות דמויות הנהנות מפרות העצים, רוקדות בשדות, מנגנות ומתחבקות בשיחים. אנשים אלה יגיעו לגאולה רק בעזרת הקדושים הדומיניקנים.
מימין לקתדרלה מוצג הקדוש דומניקוס שלבוש בגלימת נזירים לבנה ומעליה ברדס כחול, ומוביל את הצדיקים אל גן העדן.
את המפתחות לשער גן העדן מחזיק הקדוש פטרוס (St. Peter), המקבל את פניהם של הצדיקים.
בשמים מעל משקיף ישו, הנמצא בתוך הילה עגולה, מוקף צבא מלאכים וביניהם מריה (לימינו, בצדה השמאלי העליון של התמונה).
בכל הסצנה רק הקדושים בשמים יכולים לראות את ישו עצמו, המתואר עם ספר ומפתח ומתחתיו הכבש האפוקליפטי על מזבח ההכתרה נשמר ע"י 4 השליחים (מוצגים על ידי הסמלים שלהם) וחבורת מלאכים מהללים את הנצחי.
"ניצחון הכנסייה", אנדריאה דה פירנצה, כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה
נצחונו של הקדוש תומס אקווינס
במרכז החלק העליון של הקיר המערבי נמצא ציור הקיר המציג את תומס אקווינס הקדוש המוקף בהילה ויושב על כס המלכות עם ספר פתוח.
מעל כסא הקדוש מרחפות מרחפות "שבע המידות הטובות".
לרגלי הקדוש דמויות כנועות של כופרים, שאותם הוא מכניע.
משמאל לתומס יושבים שלמה המלך, הנביא ישעיהו, משה רבנו, לוקאס ומתיאוס. לימינו דמויות נוספות מן הברית הישנה והחדשה.
14 דמויות נשיות (האנשה של האמנויות החופשיות ושבעת המדעים התיאולוגיים) יושבות על כיסאות ולמרגלותיהן 14 דמויות נוספות.
"נצחונו של הקדוש תומס אקווינס", אנדריאה דה פירנצה, קפלת הספרדים, כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה
הקלויסטר הירוק (Chiostro Verde) – B במפה
אחד האזורים המרשימים והייחודיים של הכנסייה. מדובר בקלויסטר (חצר פנימית עם גינה, מוקפת באכסדרה מעוטרת בקשתות הנתמכות בעמודים) המעוטר בציורי קיר מתקופת הרנסנס המוקדם.
"הקלויסטר הירוק", כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה; By Rufus46, CC BY-SA 3.0
הציורים מתארים סצנות מהברית הישנה (כמו "בריאת אדם וחוה", "תיבת נח", "החטא הקדמון" ו"הגירוש מגן העדן") והם צוירו על ידי פאולו אוצ'לו וחסידיו במאה ה-15.
"הרג קין" למעלה ותיבת נח למטה, פאולו אוצ'לו ותלמידיו, הקלויסטר הירוק, כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה; By Sailko, CC BY 2.5
עקב החשיפה למזג האוויר במשך מאות שנים ציורי הקיר ניזוקו קשות והתקלפו ומה שנותר מהם, היא השכבה התחתונה ה"טרה ורדה" (Terra Verde) – פיגמנט ירוק בו השתמשו ליצירת התשתית לציור בצבע של חלקי הפנים וחלקי הגוף החשופים.
השילוש הקדוש של מזאצ'ו (Masaccio) – הבתולה, יוחנן המטביל והתורמים, 1427 – על קיר הספינה המערבית של הכנסייה, בארקדה השלישית (13 במפה)
הציור מציג את השילוש הקדוש – האב-האל, ישו והיונה.
במרכז מישור זה ניצב הצלב ועליו ישו הצלוב ומ-2 צדדיו מריה ויוחנן המטביל. מאחור מתוארת דמות האל-האב, העומד על מעין מרפסת ותומך בשתי ידיו בצלב. בחלק שבין ראש האב וראש ישו מרחפת היונה, סמל רוח הקודש.
מחוץ לתמונה, בתחתיתה, כורעים ברך איש ואשתו – אלו הם התורמים.
במישור הקרוב אלינו ביותר, בחלק התחתון של הציור מתואר שלד המונח על גבי קבר ומעליו הכתובת:"אני היית פעם מה שאתם כיום, ומה שאני כיום תהיו אף אתם" – הרעיון הוא שאין מנוס מהמוות והוא מצפה לכולנו.
מזאצ'ו (1428-1401) היה גאון נדיר. הדמויות בציור מוצקות וכבדות, והן מקנות אשליה של גופים תלת-ממדיים המצויים על משטח דו ממדי של קיר. תיאורם נעשה באמצעות העיצוב הנכון באור-צל. הוא יצר ארבעה מישורים (הקבר, זוג התורמים, ישו והאב-האל) שיוצרים את תחושת העומק בציור.
"השילוש הקדוש" של מזאצ'ו בכנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה
קפלת טורנאבוני (Cappella Tornabuoni) – 8 במפה
באפסיס הספינה המערבית נמצאת קפלת אזור המקהלה שהוזמנה על ידי הסוחר העשיר ג'ובאני טורנאבואוני.
את הקפלה מעטרת סדרת ציורי קיר של דומניקו גירלנדאיו (Domenico Ghirlandaio) אותם צייר בסוף המאה ה-15. והי אחת היצירות החשובות ביותר של תקופת הרנסנס האיטלקי.
גירלאנדאיו היה אחד מהאמנים, אשר מיצירותיהם נהנים בעיקר משום שמשתקפים בהן החיים הססגוניים של אותה תקופה, ולא משום שיש בהן סגולות אמנותיות מיוחדות במינן. הוא ידע לצייר את סיפורי הקודש בנעימות, כאליו אירעו בקרב אזרחי פירנצה העשירים.
הציורים מתארים על קיר אחד (השמאלי) סצנות מחיי מריה ועל הקיר ממול השני סצנות מחיי יוחנן המטביל. ציור הקיר של האפסיס המרכזי מציג סצנות מן הברית החדשה ותיאורים אלגוריים, כולל דמויות של קדושים ותהלוכות מלאכים.
את "לידת מריה" הציג גירלנדאיו בתוך פנים חדר של דירה מודרנית משלהי המאה ה-15 המקושט במוטיבים קלסיים, אנה, אם מריה, יושבת על מיטת הלידה וצופה במשרתות המכינות את התינוקת לרחצה באמבט. אל החדר נכנסות נשים שבאו לברך את אנה על הולדת התינוקת. בדמויותיהן יצק את דיוקנה של לודוביקה, בתו של טורנאבואוני ואת אלה של בנות לווייתה.
גירלנדאיו הוכיח ביצירותיו כי ידע לערוך את קבוצותיו בצורה נאה המהנה את העין. הוא אהב נושאים מן האמנות הקלאסית כעדות לכך משמש ציור התבליט של ילדים מחוללים, בנוסח הקלאסי, ברקע החדר.
"לידת מריה", גירלנדאיו, קפלת טורנאבוני, כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצהסצנה אחרת בקפלה היא "רצח התמימים" – תיאור דרמטי במיוחד המתרחשת ברחבה ציבורית בקדמת שער ניצחון רומי. הכיכר מאוכלסת בסוסים, חיילים ואימהות המנסות להציל את התינוקות שנחטפו מידיהם.
"טבח התמימים", גירלנדאיו, קפלת טורנאבוני, כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה
קפלת פיליפ סטרוצי (Cappella Filippo Strozzi) – מספר 7 במפה
הקפלה נמצאת מימין לקפלה טורנאבוני (אם עומדים עם הפנים לקפלה).
זוהי אחת הקפלות המרשימות בכנסייה והיא מוקדשת לפטרון הקדוש פיליפ הקדוש (St. Philip), אחד מתלמידיו הראשונים של ישו וליוחנן האוונגליסט (יוחנן בן זבדי שנמנה על שליחיו של ישו).
קפלת פיליפ סטרוצי, כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה; By Miguel Mendez, CC BY 2.0
הקפלה נבנתה במימון משפחת סטרוצי, אחת המשפחות העשירות והמשפיעות בפירנצה בתקופת הרנסנס. עיטוריה צוירו על ידי האמן הדגול פיליפינו ליפי בשלהי המאה ה-15.
בקיר הימני של הקפלה נמצא הציור "הקדוש פיליפ מגרש את השד ממקדש האל מארס". זהו סיפור המופיע בספרים החיצוניים. השד מפריח סילוני עשן רעיל ומסריח מבסיס פסל האליל שגרמו למותו של נסיך. בעזרת הצלב שבידו הצליח פיליפ במלאכת גירוש השדים. כוהן המקדש לא אהב את זה והוציאו להורג. הוא נצלב כשראשו למטה ורגליו למעלה.
"הקדוש פיליפ מגרש את השד ממקדש האל מארס", קפלת פיליפ סטרוצי, כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה
גם המסגרת האדריכלית של התמונה מתאחדת עם האדריכלות המצוירת שבה קישט פיליפינו את הקפלה כולה. כל העיטורים המופיעים עליה לקוחים מעיטורים של העת העתיקה אותם ראה פיליפנו בזמן שהותו ברומא. העיטורים מורכבים ממנורות, בדים, מסכות, מפלצות, רגלי אריה ומרכיבים דקורטיביים רומיים אחרים מהמאה הראשונה לספירה.
הצלב המצוייר של ג'וטו
גבוה מעל מרכז הספינה ליד האפסיס נמצא הצלב המצויר של ג'וטו – עבודה מוקדמת שלו (1299). זה היה התיאור הריאליסטי הראשון של ישו המת על הצלב. אפשר להבחין בבירור בצער ובייסורי הצליבה, בשל העובדה שהדמות מתוארת כתלויה על הצלב בצורה משכנעת במקום שתהא רק "מונחת" עליו. כל גופו של ישו נראה כאילו הוא שמוט בכיוון מטה מפאת כובד משקלו. הפנים של ישו יוצרים שלמות אמינה של פני אדם. עיצוב שרירי החזה, הבטן המעוגלת והנפולה, שרירי הגפיים והפנים הפלסטיות נותנים תיאור נטורליסטי של גוף האדם המבוסס על הידע האנטומי שג'וטו רכש.
הצבעים בציור עשירים אך מאוזנים, עם שימוש בזהב המדגיש את הקדושה והרקע האלוהי.
הצל והאור ביצירה תורמים לתחושת נפח ועומק, חידוש טכני לתקופה.
על הזרועות האופקיות של הצלב מופיעות דמויות נוספות, כולל מריה הבתולה (משמאל) ויוחנן הקדוש (מימין), שתיהן מביעות צער עמוק.
ב-2001, לאחר תהליך רסטורציה מקיף, הוצג מחדש הציור במיקומו המקורי בכנסייה.
קפלת סטרוצי די מנטובה (Cappella Strozzi di Mantova) – 11 במפה
אחת הקפלות המרשימות והידועות בכנסייה. הקפלה המוגבהת, הממוקמת בצדה הימני של הכנסייה (בסמוך למזבח הראשי). מעוטרת בציורי קיר מרשימים שנוצרו על ידי האמן נארדו די צ'ונה (Nardo di Cione) ואחיו אורקניה (Orcagna) במהלך המאה ה-14.
הקפלה נבנתה במימון משפחת סטרוצי, אחת המשפחות העשירות והמשפיעות בפירנצה.
תמונת המזבח של משפחת סטרוצי שצוירה על ידי אנדריאה אורקניה
אנדריאה אורקניה היה ידוע כצייר, פסל, אדריכל ויוצר פסיפסים. הוא מונה לאדריכל הקתדרלה של העיר פירנצה בשנת 1357 והיה בין האישים שעיצבו את צורתה כפי שהיא מוכרת כיום. בשנת 1354 קיבל הזמנה לצייר תמונת מזבח לקפלה הפרטית של משפחת סטרוצי בכנסיה. במרכז תמונת המזבח מוצג לפנינו ישו במלוא גופו, כשהוא מסתכל נכחו. הוא מצוי בחלל בלתי מוגדר: לראשו כתר המוקף בהילה וכל דמותו מוקפת במנדורלה (הילה מוארכת כשקד שמקיפה את כל גופה של הדמות) של זהב הממוסגרת בדמויות של מלאכים מכונפים. זוהי דמותו השמימית של ישו מלך השמים, המושיט ביד שמאל את מפתחות השמים לקדוש פטרוס (הדמות הכורעת הלבושה צהוב), שעה שביד ימינו הוא מקבל ספר פתוח – הדקוטרינה הנוצרית. ספר זה מוגש לו על ידי דמותו הכורעת של הקדוש תומס אקווינס, שאותו מציגה מריה, כשידה מונחת קלות על גבו. מאחורי הקדוש פטרוס ניצב יוחנן המטביל. ארבע קדושים נוספים מוצגים בשני הלוחות הקיצוניים של התמונה.
תמונת המזבח של קפלת סטרוצי, אנדריאה אורקניה, כנסיית סנטה מריה נובלה, פירנצה
אורקניה הציג בתמונתו מקבץ סמלי זה של דמויות קדושות במגמה לסמל את סמכות הכנסייה; תורתו של תומס אקווינס מקבלת את אישורה מישו, מקור הדוקטרינה ומייסד הכנסייה הנוצרית, ובאמצעות הקדוש פטרוס, האפיפיור הראשון, נציגו של ישו בעולם הארצי.
ביקור בסנטה מריה נובלה בפירנצה אורך בדרך כלל כשעה עד 1.5 שעות. זה מאפשר מספיק זמן לחקור את הכנסייה, להתפעל מהציורים היפים ולהעריך את הארכיטקטורה. אם אתם מתעניינים במיוחד באמנות או בהיסטוריה, אולי תרצו לבלות קצת יותר זמן!
הקתדרלה של פירנצה (Cattedrale di Santa Maria del Fiore) (0.5 ק"מ)
המוזיאון הלאומי בָּרגֶ'לוֹ (Museo Nazionale del Bargello) (0.8 ק"מ)
La Milkeria (0.8 ק"מ)
All’Antico Vinaio בפירנצה (0.9 ק"מ)