ארמון בראסקי, שבו שוכן מוזיאון רומא, נבנה על ידי אחיין האפיפיור, הדוכס לואיג'י בראסקי לפי תכנוניו של קוזימו מורלי (Cosimo Morelli) בסגנון ניאו-רנסאנסי עם כמה טאצ'ים של קלאסיקה. זוהי דוגמא של נפוטיזם אפיפיורי ופזרנות בארוקית. שווה לבקר פה ולו רק כדי לטפס במדרגות המונומנטליות המיוחדות שעיצב ג'וזפה ולדייר (Valadier) ב-1804.
הארמון נרכש בשנת 1790 על ידי בראסקי, בעזרת מימון של דודו האפיפיור פיוס השישי. בראסקי הרס את הארמון מהמאה ה-16 שעמד שם לפני כן על מנת להקים את ארמונו שלו מן היסוד. הבנייה הושעתה בשנת 1798 במהלך הכיבוש של צבאות נפוליאון ברומא. הצרפתים השתלטו על הארמון עד לשנת 1802 והחרימו את אוסף העתיקות שהיה בו (אם כי בראסקי פוצה כספית על האובדן). בשנת 1809, כאשר נפוליאון הכריז על רומא כעל עיר קיסרית, עבר הדוכס בראסקי להתגורר בארמון והוכתר כראש העיר.
עם מותו בשנת 1816 הארמון נותר בלתי גמור ומשאביה הכלכליים של המשפחה מוצו עד תומם. בשנת 1871 יורשי משפחת בראסקי מכרו את המבנה למדינה האיטלקית. במהלך התקופה הפשיסטית באיטליה, שימש המבנה כמטה הפוליטי של בניטו מוסוליני.
לאחר המלחמה, הארמון אכלס 300 משפחות פליטים, ורבים מציורי הקיר הפנימיים נפגעו קשות בשל המדורות שנהגו הפליטים להבעיר על מנת להתחמם בקור העז.
בשנת 1949 הארמון עבר לידי הרשויות האזרחיות, ולאחר עבודות שיפוץ מקיפות בשנת 1952, הוא נפתח מחדש במתכונתו הנוכחית כמוזיאון רומא.
המוזיאון המשוחזר מכיל כמעט 100,000 עבודות ומתעד את ההיסטוריה, האמנות, התרבות והחיים החברתיים של הרומאים מתקופת ימי הביניים ועד החצי הראשון של המאה ה-20. הוא גם מכיל את אוסף Gabinetto Comunale delle Stampe, ארכיון שיתופי של תצלומי נוף, ארכיאולוגיה ודיוקנים.
בנוסף לתקרות ששופצו באופן מושלם יש פה ציורים, פסלים ובגדים המוצגים בתערוכות מתחלפות וזמניות.
במסגרת השיפוצים נבנו במוזיאון גם שני אולמות חדשים לתערוכות זמניות, ספריה, בית קפה חדש ויפהפה (Caffè braschi) שניתן להיכנס אליו דרך השער העצום בפיאצה נאבונה.
מומלץ להזמין כרטיסים אונליין
רובע: פאריונה