מזרקת ארתוזה (Fonte Arethusa) היא בעצם בריכה שמימיה באים ממעיין שקיים עוד מימיה של סירקוזה העתיקה, היה מקור המים העיקרי של העיר.
האגדה היוונית מספרת שהנימפה ארתוזה, נימפה יפהפייה ואחת מבנות הלוויה של דיאנה, אלת הציד, נרדפה על ידי אל הנהר אלפיאוס והשליכה עצמה לים. האלה ארטמיס הפכה אותה למעיין ואילו אלפיאוס הפך עצמו לנהר המזין את המעיין.
הבריכה נמוכה ממפלס הרחובות. רוב המקומיים אפילו לא יודעים את השם הרשמי למבנה זה, אותו הם מכנים "מעיין הברווזים". מסביב צומחים צמחי גומא ושיחים ירוקים. לסירקוזה יש מסורת ארוכה של עשיית פפירוס (סוג קדום של נייר עשוי מצמח הגומא). יש פה אפילו מוזיאון פפירוס (Museo del Papiro “Corrado Basile”), בצד השני של האי, כמה דקות הליכה משם.
זה המקום בו נבע מעיין המים המתוקים המקורי שהפך את האי למקום רצוי להתיישבות כאשר היוונים הגיעו במאה השמינית לפני הספירה מקורינתוס. ליוונים האי היה מקום התיישבות אידיאלי – נמל טבעי גדול, אי קל להגנה, והרבה מים מתוקים מבעבעים. בעידן המודרני יותר, היהודים, ששכנו ברובע לא רחוק מכאן, השתמשו במי המעיין למפעלי העורות שלהם. כאשר גורשו היהודים בשנת 1493 על ידי השליטים הספרדים של סיציליה, הבריכה הפכה למכבסה הקהילתית, שנותרה עד 1800.
גלריית ארמון בלומו (Galleria regionale di Palazzo Bellomo di Siracusa) (0.2 ק"מ)
הקתדרלה של סירקוזה (0.3 ק"מ)
סירקוזה (Siracusa) (0.5 ק"מ)
Ristorante Porta Marina da Salvo (0.5 ק"מ)
Parcheggio della Marina (0.6 ק"מ)
L'Approdo Delle Sirene (0.7 ק"מ)
מסלול הליכה באי אורטיג'ה בסירקוזה (0.8 ק"מ)