כל פעם שאני מגיעה לרומא אני לא מחמיצה ביקור במקום זה.
השולחן שלי צמוד למדף יינות אמרונה נדירים; ריחות עזים של פטריות כמהין וגבינת רוביולה עולים מהדלפק בעוד ואן מוריסון מהמהם לו ברדיו. אני לוגמת מיין סוביניון בלאן אלטו אדיג'ה מעולה וקליל, ומתענגת על עלעלים ורדרדים של ברזאולה מבשר דג חרב. אם זה היה אפשרי, הייתי מקנאת בעצמי.
מכיוון ש-Roscioli היא לפני הכול מעדניה, האוכל שבה אינו מבושל כי אם יותר מוצג בתערוכה: המטבח הרומאי מיוצג פה בצורה מופלאה עם קמצוץ מהסגידה האיטלקית לרכיבים מהרמה הגבוהה ביותר. המטבח גם מספק מסע מקדים לכל האזורים באיטליה, למרות שלא מומלץ להשאיר בצד את המנות הראשונות הרומאיות המסורתיות ובמיוחד את הקרבונרה (פסטה עם בייקון וביצים) שנחשבת הטובה בעיר וספגטי אלה גריציה (gricia).
אני הפעם החלטתי לוותר על הקרנוברה והזמנתי ספגטי בזיתי טג'יאסקה שחורים ובשר טונה סיציליאנית. בזמן שאני לוגמת מהקפה – הקפה המופלא של Torrefazione Giamaica – אני צופה בגברת כסופת שיער טועמת ומנסה אחד עשרה סוגים שונים של נקניקים לפני שהיא מחליטה לרכוש נתח של פרושוטו מבשר חזיר מיושן היטב. עכשיו אני מקנאת בה.
וקצת על המקום – אלסנדו ופיירלואיג'י רושיולי התחילו לפני כמה שנים כ-pizzicheria (מעדנייה), ולמרות שבמשך השנים המקום התפתח למסעדה ובר יין עכשווי הוא לא שכח את המקור שלו כמעדנייה.
מבחר היין המוצע כאן הוא מאוד גדול – בעיקר בקבוקים מצרפת ואיטליה.
בנוסף תמצאו כאן טורטליני ופסטות אחרות מ-Gragnano, גם פרוסות culatello ו-pata negra מ-Zibello; גבינת רוביולה מ-Roccaverano ומוצרלה – כל האוכל הטוב מרחבי המדינה נמצא כאן.
הטירמיסו וה-Mont Blanc מפורסמים בצדק.
אפשר ללגום אפריטיבים פשוטים בדלפק: כוס של שמפניה בליווי פיצה ביאנקה מהמאפיה הסמוכה של המשפחה עם פרוסות של מוטדלה.
יש להזמין מקום מראש למסעדה או שתגיעו מאוחר בערב.