"לראות את איטליה מבלי לראות את סיציליה זה כמו לא לראות את איטליה בכלל, בגלל שסיציליה היא המפתח לכל". את המשפט הזה כתב גתה ואולי הוא נכון במובן מסוים, אבל מה שברור לגמרי הוא שסיציליה היא המפתח ליוון העתיקה. תמצאו בה מקדשים הדורים ותאטראות יפים, מהיחידים ששרדו מכל העולם היווני העתיק. מעבר לזה, בסיציליה תמצאו אוכל מצוין, כפרים היושבים על הצוקים, חופים יפהפיים ואינסופיים וצמחייה עשירה.
מצביאים רבים כבשו את האי הזה במרוצת השנים – יוון, קרתגו, רומא, ביזנטיון, הערבים, הנורמנים, הצרפתים, הגרמנים והספרדים – וכל אחד מהם הותיר בו את חותמו. התוצאה היא תרבות וארכיטקטורה מגוונות. תראו כאן בכפיפה אחת מקדשים יווניים, כיפות ביזנטיות, ערים ימי-ביניימיות, וילות רומאיות, מבצרים מוסלמיים, מצודות נורמניות וכנסיות בארוקיות. מרשים מאוד.
הסמל של סיציליה הוא הטריסקל, המאופין בשלוש רגלים רצות המכופפות בברך והמחוברות במרכז. סמל זה מייצג את האי כבר יותר מ-3,000 שנה והוא אף מופיע על הדגל שלה.
אם אתם מתעניינים בהיסטוריה וארכיאולוגיה, אין סיכוי שתפספסו את הערים סירקוזה ואגריג'נטו. אלה היו מרכזים של התרבות והלימוד היווניים, שמהם יצאו ענקים אינטלקטואלים כמו ארכימדס ואמפדוקלס (הראשון שהראה שלאוויר יש משקל), ואף היו מעצמות אדירות במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס. בנוסף, לא רק המקדשים הנהדרים של סלינונטה, סג'סטה ואגריג'נטו עושים את הטיול לסיציליה לכדאי. הרבה מהאתרים הפחות ידועים כמו הרקליה מינואה, ממחישים את העבר היווני מלא הכוח ושווים את הביקור.
נופיו וייחודו של האי משכו אליו יוצרי סרטים רבים. כך צולמו בו, למשל, הסרט "הדוור" וחלקים מסרט המופת "סינמה פאראדיסו". לאי יש נשיא משלו ומוסדות אוטונומיים אחרים. הגיבורים המקומיים הם הסופר ג'ובאני ורגה, ארכימדס, לוחם החירות האיטלקית ג'וזפה גריבלדי והצייר אנטונלו דה מסינה. הסייסטה כאן נמשכת מ-13:00 עד 17:00, לפחות. שימו לב, בשעות האלה הכל סגור.
רוב תושבי האי הם אנשים קשי יום והאבטלה כאן גבוהה (במיוחד בחלק המערבי של האי). לכן רבים מהם, במיוחד הצעירים, נטשו אותו במשך השנים ליבשת האיטלקית או מחוצה לה. מצד שני, הסיציליאנים הם אנשים חביבים, אדיבים ומכניסי אורחים. המוסיקה העממית היא מעין תערובת של פלמנקו ספרדי עם מוסיקה ערבית.
אין ספק שהפעילות של המאפיה התמתנה כאן אחרי שכמה מראשי ארגוני הפשע נתפסו, אבל גם ברור שמתחת לפני השטח היא עדיין קיימת. כדאי בכל מקרה להקפיד על כללי זהירות בסיסיים בכל הנוגע לציוד. מעבר לכך, הטיול כאן נעשה בביטחון מלא ואין ממה לחשוש.
בנסיעה ברחבי האי תרגישו לגמרי לבד בתוך המרחבים העצומים האלה כאשר פה ושם רואים בית נטוש או עוברים דרך כפר קטן.
הצמחייה בסיציליה היא מזרח-תיכונית וים-תיכונית: דקלים, ארזים, מטעי צברים, גפנים ולימונים.
סיציליה היא גם אבן שואבת לגרגרנים מכל העולם. המטבח הסיציליאני נתפש בעיני רבים כמטבח האיטלקי האותנטי ביותר
מי שטס מרומא או מילאנו יגיע לפלרמו (צידו המערבי של האי) או לקטניה (הצד המזרחי). באי יש אוטוסטרדות נוחות וריקות באופן מפתיע (במיוחד זו המחברת את החוף המזרחי אל פלרמו). הנסיעה בחלק מהאוטוסטרדות היא בתשלום.
מתי לבקר בסיציליה
באביב מזג האוויר מצוין – קריר, נעים והשמש זורחת – והאי כולו ירוק ופורח. מרחבי האי כאילו אינסופיים: גבעות ירוקות, שעליהן משטחים עצומים של פרחים מכל מיני סוגים, רובם כאלה שלא רואים אצלנו. טראסות, תלמים ושורות של פרדסים נראים מכל כיוון. בצדי הדרכים מופיעים קקטוסים ודקלים, הגוונים השולטים הם ירוק וצהוב וריח הפריחה נישא באוויר. חודש אפריל טוב למי שמתכוון להסתובב הרבה, יוני טוב יותר לרחצה ומאי מומלץ לאלה שרוצים לשלב בין השניים. הימנעו מלהגיע לכאן ביולי ואוגוסט כשכל איטליה בחופש וכמעט כל חוף צפוף מאוד.
ספטמבר ואוקטובר הם גם יפהפיים – באוקטובר הטמפרטורות יכולות להגיע עד 30 מעלות עם שמים בהירים כל יום.
המטבח הסיציליאני (7.9 ק"מ)
Susafa - לינה בחווה בסיציליה (10 ק"מ)
Tasca d'Almerita - Tenuta Regaleali (13.4 ק"מ)