תנועה אמנותית, במיוחד ארכיטקטונית שהתפתחה בספרד ובטריטוריות שלה.
היא הופיעה בסוף התקופה הגותית ובתחילת הרנסנס בסוף המאה ה-14 והתפרשה על פני 2 המאות הבאות.
השלב הראשוני בפיתוח סגנון הפלאטרסק בספרד נקשר לאיחוד המדינה בשנת 1479 בשלטון איזבלה מקסטיליה ופרדיננד מאראגון. איזבלה הזמינה אדריכלים זרים לבית המלוכה שלה, שעבדו בסגנון גותי מאוחר – הפלמבויאנט (Flamboyant), סגנון גותי מעוטר הנראה כלהבות. אבל בספרד הם נתקלו באמנות המורית (המודחאר) שלא נודעה בעבר. התוצאה היא סגנון חדש, עדין ומקורי פלאטרסק (שנראה יותר כמו מעשה רקמה מכסף (plata) מאשר עבודה באבן). כתוצאה מכך החזיתות והפנים של קתדרלות וארמונות נראו כמו תכשיטים מהודרים.
התנועה הגיעה לשיאה בימי שלטונו של שארל החמישי, במיוחד בסלמנקה.