רייקיאוויק היא הבירה הצפונית ביותר בעולם והיא גם צעירה יחסית, שכן היא יושבה לראשונה רק בסוף המאה ה-19. פירוש שמה הוא מפרץ העשן.
זוהי אחת הערים הכי יקרות באירופה, אך היא לרוב בתפוסה מלאה ומסיבות טובות. העיר העתיקה מורכבת מרחובות יפים ובתים עתיקים, שחלקם נבנו עוד בתקופה הדנית של איסלנד (מאות 14-20). אך יש בה גם חלקים רבים עם ארכיטקטורה מגובבת וחסרת השראה.
אם תטיילו במרכז העיר בשעות היום, תמצאו מדרכות מצוחצחות, חזיתות חנויות מבריקות המציגות סוודרים מצמר, בובות פאפין וכנסיות לותרניות. ההרגשה היא של סדר ושלווה. אפילו התינוקות מתנהגים באיפוק. בערב המחזה מתהפך. הסדר נשבר והקולניות חוגגת. Austurstræti, הרחוב שבצהריים "סבל" משלווה ושקט, הופך בערב לרחוב החגיגות. בקבוקי וודקה ובירות נשפכים על המדרכות ורעש ריקודים מעוררי שמחה נשמע מכל דלת שנפתחת. בכל מקום תראו אנשים לבושים לפי כללי האופנה העדכנית, שנראים מצוין.
בעיר זו תמצאו מסעדה שעוצבה על ידי טרנס קונראן, ברים, סצינה מוזיקלית נמרצת ואקלקטית, אופנה מזעזעת וחיי לילה זוהרים. היא עומדת בהחלט בתחרות עם הערים הכי תוססות בעולם. המהפך שעברה העיר ממקום מנותק באזור התת-ארקטי לסמל של תחכום נעשה מהר מאוד. ביורק הסבירה זאת בראיון בשנת 1997: "זו הייתה מאה משוגעת לאיסלנד. מאה שנה לפני כן הסבים שלנו גדלו בבתי בוץ. סגנון החיים היה כמו בימי הביניים… איסלנד התפתחה ב-80 שנה כמו שאנגליה התפתחה ב-400 שנה. זה כל כך מהיר שזה כמעט אלים".
ביורק (Björk), הזמרת המפורסמת שמשכה את מוסיקת הפופ לקצה, היא היצוא הכי מפורסם של איסלנד וחנויות התיירים בעיר מציגות את הדיסקים שלה בחלונות הראווה. מחזה מוזר – אלבום פוטוריסטי בין סוודרים ובובות הפאפין. אבל נקודות המפגש האלה הן בדיוק ההגדרה של איסלנד. זוהי המדינה ה-11 העשירה בעולם, לפי ראש (לפני המשבר הכלכלי), ועדיין האדמה הכי פרימיטיבית והכי צעירה על פני היקום (כש-21% ממנה אינו מיושב כלל).
העובדה שאיסלנד התפתחה כה מהר – ובלי מהפך או ריאקציה אלימה – היא עדות לא רק לפרוגרסיביות אלא לתחושה חזקה של רצף היסטורי: העבר וההווה מתמזגים כאן באופן חלק כמעט. הטכנולוגיה לא נראית לרוב כאיום על המסורת אלא כתוספת. או כמו שביורק (Björk), הזמרת המפורסמת שמשכה את מוסיקת הפופ לקצה, אומרת באחד משיריה: "כל הדברים המודרניים/ כמו מכוניות וכדומה/ היו קיימים תמיד/ הם רק חיכו בהר/ לזמן המתאים… וזה הזמן עכשיו".
אולי זה לא מפתיע שהמילה מחשב קרויה באיסלנדית Tölva, שילוב של "מספר" (tala) ו"נביא" (völva). האיסלנדים אוהבים את נביאי המספרים – ואת כל מוצרי הטכנולוגיה שהם יכולים לקנות בבוטיקים לאורך רחוב Laugavegur, ליד חנויות הספרים המציגות מהדורות אינסופיות של סאגות מימי הביניים. האיסלנדים משוגעים על גאדג'טים ופטנטים. ה"ניו יורק טיימס" דיווח לפני כמה שנים, שיש יותר איסלנדים המחוברים לאינטרנט מאשר בכל מדינה אחרת עלי אדמות. מצד שני, רוב מפתיע של איסלנדים עדיין ממשיכים להאמין ברוחות רפאים ובטרולים.
מדרחוב הקשת
במהלך תהלוכת הגאווה שהתרחשה כאן ב-2015 נצבע רחוב Skólavörðustígur בצבעי הקשת. ב-2019 החליטו שהצבעים יישארו שם באופן קבוע. השכנים ברחוב השתתפו באופן פעיל בצביעת הרחוב. בסופו של הרחוב נמצאת כנסיית Hallgrimskirkja שנראית למרחוק. החלק הצבוע הוא מדרחוב אליו מגיעים אחרי שוטטות ברחוב Laugavegur שהוא אחד הרחובות ההומים ביותר בעיר. משני צידיו תמצאו חנויות בגדים שונות, ובתי קפה ומסעדות נחמדות. המשכו של הרחוב הוא Bankastraeti. ומעבר לכביש הראשי נמצא הרחוב Austurstræti שהוזכר למעלה.
מדרחוב הקשת
תרבות
רייקיאוויק היא מרכז האמנות של המדינה. יש בה עשרות מוזיאונים, גלריות ומוסדות תרבות אחרים. הזירה האמנותית תוססת ומגוונת. להלן אחדים ממוסדות אלה:
פתיחתו בשנת 2003 של מוזיאון האמנות של רייקיאוויק באחד המחסנים בנמל נתנה לכל אזור הנמל דחיפה גדולה. כאן נמצאים יצירותיהם של מיטב האמנים האיסלנדים של המאה ה-20.
- פתוח: כל יום, בין השעות 17:00-10:00 (בחמישי, עד 22:00)
בסמוך נמצא מוזיאון הצילום של העיר, המתעד את חיי העיר בעבר ובהווה.
אוהבי ארכיטקטורה לא יחמיצו את Nordic House שעוצב ע"י הארכיטקט הדני Alvar Aalto. זה אינו מקום חדש, אבל הוא מרתק.
אתר: Reykjavík
Hotel Holt (0.5 ק"מ)