אחוזת רשיו (Reschio) שוכנת באזור הכפרי של אומבריה, Gל שטח של 11 קילומטרים רבועים. יערות עץ אלון וערמון, צפצפות לאורך גדות נהר, פרחי בר, מטעי זיתים, גפנים מסודרות היטב ופה ושם בנייני חווה ישנים. ובנקודה הגבוהה ביותר, נמצאת הטירה המרשימה.
האחוזה נבנתה לפני כמעט 1,000 שנה. לאחר מלחמת העולם השנייה, 50 בתי החווה, האורוות והמבנים האחרים ננטשו בהדרגה. בתחילת שנות השמונים כל האחוזה ננטשה, נזנחה והטירה נחרבה.
התמזל המזל ובשנת 1984 חיפשו הרוזן אנטוניו בולזה (Bolza) ואשתו הרוזנת אנג'ליקה בית נופש משפחתי בפינה נעימה של אומבריה. אנטוניו, גולה אוסטרו-הונגרי עם שורשים איטלקיים, מצא את מבוקשו כאן, ב-Reschio. ב-1994 רכש את כל שטח האחוזה.
השאלה הראשונה שנשאלה הייתה מה לעשות עם כל בנייני החווה הרעועים ועם הטירה המתפוררת הזקוקה לתיקון גדול. התשובה הייתה: לשחזר, לבנות ולעצב אותם מחדש, ואז למכור אותם לאנשים פרטיים במחיר המשקף את העבודות שנעשו כאן על ידי משפחת בולזה.
מה שעזר לאנטוניו היא העובדה שבנו, בנדיקט, הוא אדריכל מיומן. לאחר שסיים את לימודיו והחל את הקריירה שלו בלונדון, חזר בנדיקט לאיטליה בשנת 1999 כדי להצטרף לאביו ולגור באחוזה. הוא קיבל אחריות משפטית על האחוזה בשנת 2006 וקיבל רוב בבעלות בשנת 2012.
מתוך 50 הבניינים המקוריים, כמחצית מהם תוכננו מחדש באופן מלא ו-9 מהם זמינים להשכרה כאשר בעליהם אינם נמצאים במקום. כל בית הוא יוצא דופן, אך ביחד המקום הוא חזון נפלא של שיקום.
הטירה הפכה למלון בן 36 חדרים שנפתח בשנת 2021 והפך את כל האחוזה זמינה לקהל גדול יותר מאי פעם.
האופי היסודי של השינוי של רשיו – תחילה עם הבתים, ואח"כ עם מלון הטירה – בחן לא רק את כישוריו האדריכליים של בנדיקט אלא אילץ אותו לפתח גם כישרונות אחרים. הוא תכנן כמעט כל אביזר ופריט של רהיטים בבתים, במסעדה, במשרדים ובמלון, ופיקח באופן אישי על בנייתם בבית המלאכה שלו, במפעל טבק לשעבר, שהפך למרכז יצירה ואמנות ונקרא Tabaccaia di Reschio.
העיסוק הנוסף הזה הפך לעסק רציני, תחת שם המותג BB. המראה מתאפיין בקווים ישרים ובצלליות דקיקות – שימו לב במיוחד למנורת Poggibonsi האלגנטית והגחמנית. אלה מקשטים, למשל, את שולחנות המסעדה המרהיבה, Alle Scuderie, שנמצאת בשטח האחוזה.
חיונית לפרויקט השיקום היא אשתו של בנדיקט, ננסיה, אמנית מחוננת. היא הגיעה לראשונה לאחוזה כדי לעשות עבודות טְרומְפּ-לוֹיל. ננסיה מגיעה ממשפחה פלורנטינית עתיקה. באותה תקופה חזרה הביתה מניו יורק, שם התגוררה מספר שנים. היא אהבה את ניו יורק אבל התגעגעה לארץ מולדתה. היא ידעה גם שהיא מוכנה להתחתן – אבל שהיא מעדיפה לא להתחתן עם איטלקי. ובנדיקט, יליד גרמניה, התאים לה מאוד.
את 11 השנים הראשונות לנישואיהם העבירו בטירה, לפני שהפכה למלון, ובה גידלו את חמשת ילדיהם.
מבחוץ הטירה נראית סימטרית אך מבפנים, זה סיפור אחר לגמרי. החדרים מסודרים סביב חצר מרכזית, בצורה לא מסודרת, המוכתבת על ידי הבניין המקורי. החלונות גדולים, בסטנדרטים של טירות מהמאה ה-11 והנופים, מכל חדר, לכל כיוון, משגעים.
החדרים גדולים (החל מ-30 מ"ר) כך גם הסוויטות (60 מ"ר).
במקום בריכת שחייה יפהפייה ואפשר לטייל באופניים וברגל, לרכב על סוסים, ליהנות מהאגם הקטן שפה, משתי המסעדות ושני הברים, ומעוד פעילויות רבות שמוצעות כאן.