מסלול בבולוניה העתיקה ובאזור היהודי

זהו מסלול הליכה עירוני בבולוניה שמחבר בין היסטוריה אקדמית, מורשת יהודית ופינות נסתרות של העיר העתיקה.

אורך המסלול הוא כשני קילומטרים.

המסלול מתחיל בויה זמבוני, אחד הרחובות החשובים בעיר, המזוהה עם אוניברסיטת בולוניה העתיקה, ארמונות רנסנסיים וחיי סטודנטים תוססים.

הנקודה הראשונה היא הפינקוטקה של אוניברסיטת בולוניה בה נמצא אוסף ציורים ויצירות אמנות שנאספו לאורך מאות שנים במסגרת פעילות האוניברסיטה, לעיתים לצורכי הוראה, מחקר או ייצוג סמלי של ידע.

הפינקוטקה של בולוניה; By AnetaMalinowskaART, CC BY-SA 4.

משם ממשיכים ללכת לאורך ויה זמבוני (Via Zamboni)

ויה זמבוני מחבר את שני המגדלים המפורסמים של בולוניה לאוניברסיטה ולפורטה סן דונאטו (Porta San Donato). במקור נקרא Strada San Donato אך שמו שונה כדי להוקיר את לואיג'י זמבוני, סטודנט למשפטים באוניברסיטה שזיהה את עצמו כמרגל וחייל נגד האפיפיור במהומות שליוו את המהפכה הצרפתית. לפני מותו בכלא האפיפיור, המציא זמבוני את הטריקולור האדום-לבן-ירוק שיהפוך לדגל איטליה.

שני המגדלים בבולוניה, אמיליה רומניה; By Dimitris Kamaras, CC BY 2.0

בימי הביניים היה פה אחד ממתחמי האצולה של משפחת בנטיבולויו (Bentivoglio), שבמאות ה-15 וה-16 הפכה לשליטה הרודנית של בולוניה. בני המשפחה בנו ברחוב זה את ארמון הרנסנס המפואר שלהם, והפכו אותו לכתובת האופנתית והיוקרתית ביותר בעיר. אף שבני בנטיבולויו גורשו מבולוניה בשנת 1507, המשיך הרחוב לשגשג בעשורים שלאחר מכן, כאשר העיר חוותה את גל השגשוג האחרון של תקופת הרנסנס.

האוניברסיטה כבר הייתה מבוססת במקום, וויה זמבוני, רחוב צר מלכתחילה, הפך לזירה שבה נפגשו אצילים, מלומדים ודוכסים. עם השנים הלך הרחוב והצטמצם עוד יותר בשל האכסדראות שסגרו עליו משני צדדיו.

במספר 33 נמצאים המוזיאונים האוניברסיטאיים של ארמון פּוֹג'י (Via Zamboni 33). ארמון פוג’י, שנבנה במאה ה-16 כארמון אצולה, הפך במאה ה-18 למרכז מדעי של אוניברסיטת בולוניה. כיום הוא מאגד כמה מוזיאונים ואוספים היסטוריים המשקפים את רוח ההשכלה ואת מעמדה של בולוניה כחלוצה עולמית בלימוד מדעי.

מודלים של אניות, מוזיאון בארמון פוגי, בולוניה; By Mattes

במספר 15 נמצא אורטוריום סנטה צ’צ’יליה (Oratorio di Santa Cecilia), המעוטר כולו בציורי קיר חשובים של אמני הרנסנס הבולונזי.

ציורי הקיר של Amico Aspertini באורטוריום סנטה צ’צ’יליה, בולוניה

בצד ימין, במספר 20 נמצא ארמון מאניאני, אחד מארמונות הרנסנס המרשימים בבולוניה, ומייצג היטב את השילוב המקומי בין יוקרה אצילית, אמנות והון פרטי.

"סיפורי ייסוד רומא", אניבלה קראצ'י, פאלאצו מאניאני, בולוניה

ממול נמצאת פיאצה רוסיני, כיכר קטנה ואינטימית הנקראת על שמו של המלחין האיטלקי הנודע ג'ואקינו רוסיני (Gioachino Rossini), שלמד בעיר.

בכיכר נמצאת כנסיית סן ג'אקומו מָג'ורֶה שייחודה בכך שהיא משלבת כמה סגנונות אדריכלות.

כנסיית כנסיית סן ג'אקומו מָג'ורֶה, בולוניה; By I, Sailko, CC BY-SA 3.0

במספר 13, נמצא Palazzo Malvezzi De’ Medici ובהמשך, מצד ימין, במספר 12 נמצאת הכנסייה הקטנה המקודשת סן דונאטו (San Donato), עם חזית הרוקוקו המוזרה שלה.

כנסיית סן דונאטו, בולוניה

קצת לפני סן דונאטו תסתכלו ימינה לרחוב הקטן (Via Zamboni). שימו לב לקשת מתחת למסכה גרוטסקית.

על פי האגדה, המסיכה שימשה את בעלי הארמון הסמוך כדי למזוג יין לאורחים ממש כמו מזרקה: לרגל קבלת פנים חשובה או כאשר בן משפחה נבחר לתפקיד פוליטי בעל ערך.

אבל הכי חשוב – זוהי הכניסה היחידה ששרדה למה שהיה פעם הגטו היהודי של בולוניה.

הקשת מתחת למסכה הגרוטסקית, בולוניה

הגטו היהודי

היהודים בבולוניה הופרדו משאר האוכלוסיה, כמו ברוב ערי איטליה, ביוזמת הכנסייה בתקופת הקונטרה-רפורמציה. זה התחיל בשנת 1555 תחת האפיפיור המתועב פאולוס הרביעי והמשיך בעוצמה רבה עם האפיפיור קלמנס השמיני שהחליט ב-1593 לאלץ את כל היהודים לעזוב את מדינות האפיפיור. מאוחר יותר, הם חזרו בהדרגה, חיו בגטו הישן 'באופן לא רשמי' והיו נתונים לסחיטה ולרדיפה לסירוגין על ידי שלטונות האפיפיור. המוזיאון היהודי שנמצא בגטו מספר את סיפורם.

המוזיאון היהודי של בולוניה; By Patafisik, CC BY-SA 4.0

אחרי שהסתובבתם מעט בגטו היהודי פנו אל ארמון בוצ'י בו תראו כתובת בעברית על בחזית הארמון.

ארמון בוצ'י, בולוניה

המשיכו ועיברו ליד ארמון גראסי (Palazzo Grassi), ארמון עירוני מן התקופה הרנסנסית והמשיכו אל תעלת מולינה, אחת התעלות של בולוניה ואל נקודת התצפית המקסימה ביותר על התעלות הנשקפת מחלון שברחוב פיילה (Piella 16). כאן נפתח המבט על תעלת מולינה – (Canale delle Moline), שהמים שזורמים בה הניעו במשך עשרות שנים את גלגלי טחנות הקמח שלאורך התעלה.

Canale delle moline, בולוניה